מבט קל לעבר זכויות יוצרים בתחום התוכנה
(מאת יוסי לישה, תודה לאביתר פרקר על הצעות תיקון ושיפור)
מהו קניין רוחני
במאמר שפורסם ב- www.ianethics.com מוצג עניין הקניין הרוחני. קניין רוחני הוא אחת מזכויות האדם בהכרזה האוניברסאלית (סעיף 27-(2)) בה הינו מנוסח כך:
"כל אדם זכאי להגנת האינטרסים המוסרים והחומרים הכרוכים בכל יצירה מדעית, ספרותית או אמנותית שהיא פרי רוחו."
קניין רוחני הוא שם כולל לזכויות בנכסים הלא מוחשיים שהינם פרי יצירתו המחשבתית של האדם (intellectual property). הוא יכול להיות יצירה ,המצאה, תכנון, תכנות ועוד. ליוצר, בעל הקניין הרוחני, ניתנת לו הזכות לעשות שימוש בלעדי בפרי עמלו אשר שקד עליו עמל רב. כמו כן, הוא זוכה להגנה מפני ניצול או העתקה של המצאתו ע"י אחרים. בכך אמורות, כביכול, להישמר זכויותיו. הדבר מקנה לו ביטחון להשקיע ביצירתו ובכלל ליצור אותה. מיד כשסיים היוצר להכין את יצירתו הוא זכאי אוטומטית להגנת זכויות יוצרים (זכויות שיש לכל יוצר על קניינו הרוחני) עליה.
מה הבעיה בשמירה על זכויות יוצרים?
מצד שני, יצירות, פרי פיתוחים, תוכנות נועדו להאיץ את התרבות והידע, הן נועדו שישתמשו בהן וייהנו ממה שיש להן להציע. כאן נוצרת הבעיה הגדולה של זכויות היוצרים,אשר מתנגשות עם זכויות שאר הצרכנים-זכות חופש המידע וכן הזכות להפצה של טכנולוגיה ומידע. במאמר מוצגת הבעייתיות לשמור על יצירות אלה שכן אלו אינן מוחשיות, כלומר לא ניתן להגביל שימוש ביצירות אינטלקטואליות כגון תוכנה קובץ של שיר/סרט מפני שימוש בהן (גם מפני שימוש רב ובו זמני של המוני אדם בעולם). רשת האינטרנט מאפשרת למשתמשיה (רוב רובו של העולם מכל שכבות הגיל) לשתף בו חומרים בקלות. ניתן להעתיק קבצים כמו שירים,סרטים ותוכנות ולהפיצם בפשטות בלי הפרעה. שיתופיות המידע, ללא דרך להגבילה או לבחון את היקפה הביאה לבעיה שבה נדון בעבודה זו. אותה בעיה הינה הפגיעה החמורה בזכויות היוצרים של האנשים שעמלו ויצרו תוכנות מחשב במיטב חכמתם, זמנם וכספם אך לא זוכים לתגמול בחזרה על כך כפי שאמור להיות (בכל תחום אחר בחיים).
פגיעה בזכויות יוצרים
למה זה קורה להם? כי משתמשי אינטרנט משתפים את התוכנות (קניין רוחני) שלהם מרחבי האינטרנט מבלי לשלם עליהן. על הגולשים ברשת להעריך ולקחת אחריות על המעשים שלהם, עליהם לדאוג לשימוש הוגן בתוכנות (שבבעלותם של היוצרים) ובדרך לשמור על זכויות יוצרים שלהם על קניינם. במאמר שפורסם ב-mypi.co.il ניתן ללמוד על כך שבכל מדיה "שניתן" להפיץ קיימת הודעת אזהרה על איסור ההפצה של המדיה ועל קיומם של עונשים בגין עבירה זו. הודעות אלו נועדו לצורך הגנה על זכויות יוצריי אותן היצירות. בכל תוכנה שאינה חופשית, כלומר קניינית, מוצגת אזהרה בדפוס הדומה לזה:"השימוש בתוכנה זו מוגבל ע"י ארגונים בינלאומיים וזכויות יוצרים. אין להפיץ תוכנה זו בכל דרך שהיא, העובר על מעשה זה צפוי לעונשים ולטיפולים במסגרת החוק".
בנוסף, במאמר זה אנו מקבלים מבט מקורב יותר לעולם זכויות היוצרים והשלכות הפגיעה בהן. זכיות יוצרים היא ההגנה שניתנת לכל יוצר ומפתח (לא רק של תוכנה), מפני כל שימוש לא הגון/ מורשה ביצירתו שהיא פרי פיתוחו (קניינו הרוחני ויציר האינטלקט שלו). הקלות הרבה בפגיעה בקניין כמו תוכנה מושגת בשל היותו רוחני- לא מוחשי. בשונה מדירה, מכונית או מחשב מוחשיים, עליהם ניתן להגן באמצעים פיזיים כמו גדר, חומה ואזעקות, על קניין רוחני וזכויות יוצרים לא ניתן להגן באמצעים אלו.יתר על כן, לכל קניין יש ערך כספי, אם נגנבה מכונית ותפסו את הגנב- הכסף אפוא חזר, אך לא כך עם תוכנה שהופצה ומיליוני אנשים ברחבי העולם משתמשים בה ללא רישוי שקנו. היוצר לא מרוויח על השקעתו, גם החברה שבה נמצא מפסידה על הדרך וזאת עקב התנהלות לא הוגנת של גולשי רשת האינטרנט.
ניקח לדוגמא את ביל גייטס ועובדי חברת "מיקרוסופט" שיוצרים את מערכת ההפעלה "חלונות" (תוכנת הפעלה למחשב). החברה משקיעה זמן וממון רב לפיתוח, המתכנתים משקיעים מחשבה רבה לתכנון ותכנות. בנוסף, כסף רב מוקצה לטובת משאבי פרסום, יצירת אריזות, קניית דיסקים מחברות אחרות ועוד ועוד. אך התוכנה "חלונות" שנמכרת במחיר 600 ש"ח (משהו במחיר כזה למשתמש ביתי לרישיון בודד, למחשב יחיד) לא נקנית ע"י רוב העולם. אין זה אומר שהיא לא בשימוש ע"י רוב העולם, כי היא כן! כיצד זה ייתכן? הדבר קורה פשוט משום שניתן בקלות לקחת דיסק אחד מקורי שנקנה ב-600 ש"ח ולצרוב אותו כעותק פיראטי ולא חוקי (עברנו על כללי ההסכם של מיקרוסופט ושל כל חברה קניינית) ולהפיצו כדיסק וירטואלי ברשת או לחילופין לצאת למסחר בלתי חוקי ולמכור את אותו דיסק רק כשהוא צרוב במחיר מעט נמוך יותר שמשתלם גם לצרכן המתפתה וכן לזייפן עצמו (שניהם נחשבים עוברים על החוק, רק שהצרכן בדר"כ תמים ולא יודע מה הוא באמת עושה). ייתכן שזייפני התוכנה לא שמעו בעולם על מושגים כמו קניין רוחני, אך גם אם היו שומעים זה לא היה מזיז) להם שכן הם יכולים בקלות רבה לגלגל מאות אלפי שקלים מבלי להתאמץ .מה יכול להיות קל יותר מלתפוס טרמפ לא חוקי על יצירה של מישהו אחר שהשקיע בה את מיטב שנותיו וכישרונו? אתה לא צריך יותר מצורב סטנדרטי, מחשב ותוכנת צריבה והעסק בידך. אתה יכול בקלות למצוא מקום בו עוברים המון אדם ולהתפרנס על גבו של מישהו אחר. המאמר אומנם נכתב ב – 2007, אך האמרה שההפקרות בנידון עדיין חוגגת נכונה גם לימים אלה. גניבת זכויות יוצרים ושימוש ביצירות ללא קבלת היתר מבעל הזכויות הינה תופעה נפוצה במיוחד אצלנו בארץ (שקיבלה את הכינוי "ארץ התקליטור הבודד"), אך גם בכל העולם. ראוי להדגיש שההפרה של זכויות אלה נוגעת גם לקניינים רבים אחרים כמו מוזיקה, סרטים, תוכניות טלוויזיה וכו'.
חוקים, אכיפה ועונשים
במאמר מוסבר כי משטרת ישראל לא מספקת מענה הולם לתופעה וזאת משום שאין בה יחידה המתמחה בנושא. לנושא זה יש את היחידה הקטנה של החוקרים היושבים במטה הארצי ומנחה את היחידות הרגילות כיצד לפעול. – מצב גרוע שחייב להשתנות כי בהעדר חקירה ושפיטה אין תקדימים משפטיים בנושא, הציבור לא אכפתי והמחוקק לא נאלץ לשנות את החוק ולהחמיר את הענישה. כותב המאמר קורא ליועץ המשפטי לממשלה שיקום וינחה את רשויות החקירה להתייחס להגנה על זכויות יוצרים ולפגיעה בקניין הרוחני באותה רצינות שבה נהוג להתייחס לעברות אחרות כמו גנבה ממעביד או הטרדה מינית שממהרים לחקור ולפרסם את התקדמות מהלך החקירה בהן. בשני המאמרים האחרונים שפרסמו ב- nadel-law.co.il וב- netlaw.co.il מוצגים שני חוקים שנחקקו המגנים על זכויות היוצרים של יוצרי הקניין הרוחני.
לפי חוק ראשון (סעיף 3-א לפקודת זכויות יוצרים) – המחוקק מקנה פיצוי לבעל זכויות יוצרים בסך של 20,000 ₪ בגין כל הפרה של זכויות יוצרים במצטבר וכל זאת ללא הוכחת נזק. (בכל פעם שנעשה שימוש מפר בתוכנה כלשהי, משמעו עבירה אחת). לפי חוק זה אם ניקח עסק שבו עשרה מחשבים ועל כולם הותקנה תוכנת "חלונות" של מיקרוסופט (בעותק פיראטי) סכום ה-20,000 ₪ של התביעה יוכפל ב-10 והעסק עשוי לשלם מחיר של 200,000 ₪ מבלי שיצטרך התובע להוכיח שהוא הפסיד מהמעשה. על התובע (היוצר) להוכיח רק כי הזכויות בתוכנה שייכות לו וכי הנתבע עשה שימוש בתוכנה שלא כדין. החוק השני, הזהה לקודמו אומר כי בית המשפט רשאי לפסוק פיצוי של 100,000 ₪ (סעיף 13-א לחוק עוולות מסחריות) בחוק זה ניתן גם לערב אמצעים כמו שלוש שנות מאסר למפר (עוולות מסחר). בנוסף, בשני החוקים, לא רק שהתובע אינו נדרש להוכיח קיומו של נזק אלא שגם יכולתו של הנתבע להוכיח העדר נזק הינה מוגבלת כך שהוא לא יכול להגיד שלא נגרם נזק לתובע ולהציל את עצמו עם טענה זו.
כמו כן, רשימת השיקולים בהן יתחשב בית המשפט בהכרעת גובה הפיצויים איננה סגורה ומכילה קריטריונים רבים קרי אופיו וגודלו של העסק המפר, עוצמת ההפרה, מספר ההפרות ומשכן,אשמתו של המפר וכדומה… יתר על כן, מהלך התביעה יהיה נטרלי ויעשה ע"י צד שלישי, גורם נטרלי וכן החיפוש אחר התוכנה בבית המפר תעשה ע"י בעל תפקיד מיומן במחשבים. ניתן להבין כי המחוקק סיפק בידי בעל זכויות היוצרים אמצעים שלא ניתן להקל בהם ראש, והם חלים הן כנגד הפרט והן כנגד התאגדויות. מלבד חוקים שלה, הארגון הבינלאומי ה- BSAמשקיע מאמץ וממון רב להגדלת המודעות הישראלית בנושא זכויות יוצרים בפרסום והסברה וגם באכיפת החוק המקומי ובמניעת הפרות נוספות. ארגון זה נוקט באכיפה ע"י תביעה נגד מפרים. ראוי לציין שתוכנה שפורסמה בחו"ל מוגנת בזכויות יוצרים הן בחו"ל והן בישראל וכך גם להפך. ארגון הBSA – יוצא יותר נגד ארגונים וחברות מאשר נגד משתמשים פרטיים. בסיכומו של דבר, כל שנותר לנו הוא להימנע מכל הפרה שהיא בזכויות יוצרים ולא רק בתחום התוכנה!